פרם ראוואט: ״הגשר״

פקח את עיניך ועשה כל צעד בכנות ובתשומת לב מלאה.

פקח את עיניך פנימה, בעיר הנפלאה הזאת של הלב. הבט סביבך וראה את השדרות היפות. וראה את השלווה מתקרבת אליך. ואז עצור. עמוד דומם, דומם לגמרי, כדי שהשלווה תוכל למצוא אותך. אל תזוז. אל תזוז כלל.

תן לה לבוא, תן לה לגעת בך, תן לה לעטוף אותך.

תן לאהבה היפה הזאת שמתוכך לבוא ולחבק אותך. עמוד דומם. דומם מאוד, מאוד.

לא כשאתה מסתתר באיזו פינה של רעיון או חלום, אלא בשדרה הרחבה ביותר, ממש בלב הצומת הסואן ביותר.

הישאר דומם, אך אל תסתיר את נוכחותך.

אל תעשה כאילו אתה נעלם.

זה לא הזמן בחייך להסתתר. כל יום שניתן לך הוא יום שבו אתה יכול לבקר בעיר הלב. וזה לא הזמן להעמיד פנים שאתה ״עניו״ — לא. זה הזמן להיות נוכח בגלוי.

כפי שהחיים האלה גלויים וברורים. כפי שהנשימה הזאת ברורה ומורגשת — נכון? ברורה לחלוטין.

קיומך גלוי וברור. הוא אינו מוסתר מתחת לאיזו אבן על הר כלשהו.

הוא אינו מוסתר מתחת לעשב ביער ירוק ושופע. הוא כאן, ברור לעין. גם החיפוש שלך ברור.

החיפוש הזה היה שם מאז ומתמיד, והוא מבקש להגיע להגשמה.

וקסם הקסמים, נס הנסים, כבר התרחש — ניתנו לך חיים.

ניתנו לך חיים כדי שזה יוכל לקרות. כדי שזה יוכל להתגלות ולהתממש.

מהו הקיום הזה? אל תמעיט בערכו.

מהו הקיום הזה? אני אספר לך מהו הקיום הזה.

זה דבר מיוחד מאוד. ואתה יודע למה הוא מיוחד?

כי החיים האלה הם גשר — גשר מופלא בין הסופי לאינסופי.

כאן זה קורה. כאן השניים נפגשים.

זהו הסף שבו השניים יכולים להיפגש — המקום שבו בן תמותה יכול לחוות את האלמוות.

שום דבר אחר.